fbpx

מתי לפתוח חברה לסטארט-אפ שלי? המדריך המקוצר לסטארט-אפיסט / עו"ד אבי נדלר

מתי לפתוח חברה בע"מ לסטארט-אפ שלכם, היתרונות, החסרונות והעלויות של התאגדות כחברה. בואו נעשה סדר בדבר.

אחת השאלות שאנו נשאלים לעיתים קרובות על ידי יזמים בתחילת דרכם היא מתי ומה השלב הנכון לפתוח חברה בע"מ לסטארט-אפ שלהם, או אם להשתמש בניסוח הנכון – מתי להתאגד כחברה, מהם היתרונות החסרונות והעלויות הכרוכות. בואו נעשה סדר בדבר. 

שאלה זו נובעת מהרצון המובן של יזמים צעירים לחסוך עד כמה שניתן בעלויות בתחילת הדרך כאשר טרם נכנסה השקעה של ממש לחברה מחד, מול התחושה שנעשית התקדמות בכל מיני היבטים של היזמים והמיזם והחשש מטעויות אפשריות. הרצון לחסוך בעלויות הוא שאיפה טבעית ובריאה של כל גוף עסקי, כעורכי דין מסחריים אנו מבינים זאת היטב. יחד עם זאת, יש להיזהר ממצבים בהם החיסכון הופך להיות השיקול המנחה העיקרי, דבר אשר עלול להתברר בראיה לאחור כטעות יקרה.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא car-repair-362150_1920.jpg

אז מתי להקים חברה בע"מ? והאם כדאי לפתוח חברה בע"מ עוד לפני השקעה? ובכן, לשאלות אלו אין תשובות חד ערכיות מובהקות והמענה הנכון להן צריך להיבחן בהתאם למכלול הנסיבות הספציפיות של היזמים והשלב בו נמצא המיזם. לא לדאוג. לא נשאיר אתכם עם תשובת עורכי דין קלאסית "הכל תלוי בנסיבות העניין". אנו סבורים שככל שיש יותר מיזם אחד בתמונה וככל שפעילות המיזם כבר איננה רק בין היזמים ובין עצמם אלא מערבת גם לקוחות, משתמשים או צדדים שלישיים אחרים – כך גובר הצורך לפתוח חברה בע"מ.

יזמים רבים, סבורים, בטעות, שהקמת חברה היא פעולה מורכבת, שכרוכה במסמכים רבים והתעסקות רבה, או שאם, חלילה, יתברר שהמיזם אינו מתרומם מבחינה עסקית אז פירוק החברה כרוך בפרוצדורה מורכבת ויקרה, ובכן- כדאי לדעת שזה כך הדבר. עם סיום שלב הכנת הסכם המייסדים, הקמת החברה עצמה היא פעולה פשוטה ומהירה ביותר. אם המיזם חלילה לא יצליח, גם פירוק החברה, אשר בשלב מוקדם כל כך של חייה תהיה בדרך כלל נטולת נכסים והתחייבות רבים, הינו הליך פשוט ולא מורכב. 

הבה נבחן כעת את היתרונות את מול החסרונות.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא black-and-white-people-bar-men-s.jpg

החסרונות בפתיחת חברה

לפני שנסביר מעט על היתרונות בפתיחת חברה בע"מ עבור הסטארט-אפ שלכם, נתחיל דווקא מהחסרונות. ה"חסרונות" הם העלויות. כלומר כאשר פועלים כחברה בע"מ, להבדיל מעוסק מורשה, קיימת תוספת עלות תפעולית.  אין חסרונות משפטיים, מיסויים, שיווקיים או מיתוגיים בפתיחת החברה – אלא להיפך.  הבה נבחן אפוא את העלויות השונות הנובעות מפתיחת חברה בע"מ.

עלויות פתיחת חברה בע"מ:

נכון לשנת 2017 עלות אגרת פתיחת חברה למדינה (רשם החברות) עומדת על סך של 2,606 ש"ח כשסכום זה כולל את אגרת החברות השנתית לשנה השוטפת. כלומר, אם הקמתם את החברה בחודש אוגוסט 2017, האגרה השנתית הבאה אותה תצטרכו לשלם תהיה בתחילת שנת 2018 עבור שנת 2018.

עלויות נוספות בשלב זה יכולות להיות שכר טרחת עו"ד בגין פעולות פתיחת החברה והגשת מסמכי פיחת החברה ואם צריך אז עריכת הסכם מייסדים אשר ייקלט אל הוראות תקנון החברה עם פתיחתה.

עלויות שוטפות של חברה בע"מ:

אגרה שנתית לרשם החברות – נכון לשנת 2017, האגרה השנתית למדינה הינה 1,484 ש"ח כאשר אלו שמקדימים לשלם עד סוף חודש פברואר נהנים תעריף מופחת בסך 1,116 ש"ח. ברמת התפעול מדי שנה עליכם להגיש דוח שנתי (טופס 5) ולבקש מעורך הדין או רואה החשבון שלכם לאמת את חתימתכם.

עלויות שוטפות נוספות יכולות להיות ברמה הנהלת החשבונות ורואה החשבון. ככלל, עלויות אלו בחברה בע"מ יהיו גבוהות יותר מאשר אצל 'עוסק מורשה' שאיננו חברה בע"מ. כל עוד הפעילות החשבונאית של החברה היא דלילה ניתן להגיע עם רואי החשבון שלכם להסדרים נוחים. 

עלויות פירוק חברה בע"מ:

אם המיזם לא מתרומם ותגיעו למסקנה סופית שאין עוד טעם בחברה, אזי יהיה עליכם לפנות להליך של פירוק החברה. מאחר וסביר שלחברה יהיה כושר פירעון, כלומר תוכלו לפרוע את מעט ההתחייבות שיש לה (אם יש לה) ולכן הפירוק הינו פירוק מרצון במסלול מהיר, טכני ולא יקר.

היתרונות בפתיחת חברה

ישנם יתרונות רבים להתאגד כחברה בע"מ, חלקם משפטיים, חלקם עסקיים וחלקם תדמיתיים.

האם השם שלכם חשוב לכם?

טעות נפוצה של יזמים רבים היא כי יש קשר כלשהו בין רישום סימן מסחר ובין רישום חברה, או אם הם רשמו סימן מסחר אז הם "תפסו" את השם גם ברשם החברות. רשם החברות ורשם סימני המסחר הינן שתי רשויות שונות. רשם החברות לא ירשום את החברה שלכם בשם שתרצו אם יום קודם נרשמה חברה אחרת עם שם דומה שיכול להטעות. כלומר, רשם החברות יכול לסרב לשם החברה בו אתם חפצים (אחרי שכבר השקעתם תקופה ארוכה במיתוג והוצאתם כספים על המיתוג) אם מישהו אחר הקדים אתכם עם שם דומה. מצד שני, יש לציין ששם החברה לא חייב להיות זהה או אפילו דומה לשם המסחרי של הפעילות העסקית (כלומר – שם המותג), אך זה בוודאי עדיף.

האם הנכסים האישיים שלכם חשובים לכם?

עבודה באמצעות חברה בע"מ מאפשרת לכם לעשות עסקים בצורה מתוחכמת וחכמה הרבה יותר ולרתום לטובתכם את דיני החברות. באמצעות שני עקרונות יסוד של דיני החברות, עקרון הישות המשפטית הנפרדת ועקרון הגבלת האחריות, ככלל וכל עוד אתם פועלים על פי דין, ללא כוונה להונות אף אדם, חברה בע"מ מאפשרת לכם יתרון משפטי-עסקי מובהק שאין לזלזל בחשיבותו. החברה היא ישות משפטית נפרדת מכם, חברה בע"מ מאפשרת לכם ליצור חיץ והפרדה בין הסיכונים והחשיפות העסקיות של החברה וביניכם, בעלי מניות בה. המשמעות יכולה להיות דרמטית. אם מסיבה כלשהי, החברה שלכם גרמה לנזק, ולא התאגדתם כחברה – הניזוק יכול להיפרע מכם באופן אישי את נזקיו ולהגיע עד לנכסים האישיים שלכם. מצב לא נעים בשום פעילות עסקית.

זו הסיבה שבנקים למשל, דורשים מעסקים קטנים המאוגדים כחברה בע"מ לתת להם התחייבות אישית של בעלי המניות שכן אחרת הבנק לא יוכל להיפרע מהם באופן ישיר. בנקים ככלל לא ממהרים לתת אשראי לסטארט-אפים, אולם גם אם תתנו לבנק התחייבות אישית אך לא נתתם התחייבות אישית לנושים אחרים, אותם נושים לא יוכלו להגיע לנכסיכם האישיים.

ניתן אף להסדיר מראש יהיה ייעשה במניותיו של יזם במקרה של פטירה חו"ח או נבצרות, במקרה כזה, מעמדה של החברה כישות משפטית נפרדת, לא נפגע והיא עדיין קיימת.

הסדרת מערכת היחסים בין היזמים בשלב מוקדם

כאשר מקימים חברה בע"מ אנו מסדירים מראש את מערכת היחסים והציפיות ההדדיות בין היזמים. אחת הטעויות המשמעותיות שיזמים יכולים לעשות ולצערנו אף עושים, לא פעם ולא פעמיים, היא לצאת לדרך ואף לעבור כברת דרך יחדיו ולא להסדיר מראש את מערכת היחסים והציפיות ההדדיות בניהם. הסיבות בגללן יזמים נמנעים או דוחים את הנושא יכולות להיות רבות – הן לרוב אינן באמת ענייניות.

בהתחלה כשיוצאים לדרך הכל נראה ורוד והתחושה הכללית היא חיובית, פעמים רבות אנו שומעים "יהיה בסדר" "אנחנו באותו ראש", "אנו מכירים עוד מהסדיר". אולם, הפערים ותקלות, מטבעם, מתגלים בהמשך הדרך כשמגלים שלא הכל ורוד וצפים פערים בציפיות או ברצונות, לעיתים הדבר נובע מלחץ מהבית ל'הביא משכורת'. הקמת החברה היא הזדמנות מצוינת להעלות על הדף – כבר בשלב מוקדם – את האינטרסים, הרצונות, הציפיות והמטרות של היזמים. הצדדים מצהירים למעשה על המחויבות שלהם למיזם ועל חלקו והשקעתו המצופה מכל יזם באותו מיזם. אם ישנן בעיות בין היזמים, הן יצוצו בשלב הזה וקל יותר לפתור סוגיות ומתחים בין יזמים בשלב הראשוני של ערב הקמת חברה חדשה.

 לכן, מומלץ מאד להגיע להסכמות ברורות ומדויקות בין כל היזמים כבר בשלב היציאה לדרך ולהעלות על הכתב את כל ההבנות במסגרת הסכם מייסדים.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא people-woman-coffee-meeting-s.jpg

הסדרת זכויות בקניין רוחני

במעמד עריכת הסכם המייסדים לקראת יסודה של חברה חדשה, אנו מוודאים שכל המעורבים ממחים את זכויות הקניין הרוחני שלהם במיזם אל החברה החדשה שתקום. בחברות שפעילותן העסקית מושתתת על קניין רוחני מדובר בפעולה חשובה מאד. לא נעים להיזכר לקראת עסקת השקעה ולגלות שיש לרדוף אחרי אחד היזמים שנפרדתם ממנו, או שהתגלעו ביניכם מחלוקות, ובלי חתימתו על המחאת זכויות או ויתור כל העסקה מוטלת בספק.

אפשרות ליהנות מעולם משפטי מפותח ומתקדם

דיני החברות הינם דינים מתקדמים, מפותחים והרבה יותר אקטואליים ומתאימים לפעילות מסחרית מודרנית, היצירתיות והגמישות בדיני החברות היא מאד גבוהה וניתן לייצר סוגים שונים של מניות (כגון: מניות בכורה מסוגים שונים להן זכויות בכורה שונות, מניות הנהלה, מניות רגילות וכו'). הדבר נכון בפרט לחברות סטארט-אפ, בהן משקיעים מקצועיים לא ישקיעו כל עוד אלו אינן מאוגדות כחברה בע"מ. הרלוונטיות והתאמה של דיני השותפויות הישראלים אשר מסדירים את פעילותן של שותפויות (אף של שותפויות עסקיות אשר לא נרשמו כשותפויות) משמעותית נמוכה יותר.

נראות בעייני משקיעים

חשוב גם לבחון את הדברים מנקודת השקפתו של משקיע. משרדנו אשר מייצג משקיעים וקרנות אנו נתקלים לא אחת ביזמים ומיזמים שלא טרחו להתייחס מראש לעניינים שסקרנו כאן והחליטו שהם לא עושים שום דבר להסדרת הדברים עד שלא תהיה על השולחן הזמדנות השקעה. אלא שהדברים האלה יצופו מהר מאד בבדיקות הנאותות .

נתחיל דווקא במובן הטכני – משקיעים (לפחות כאלה מהסוג המנוסה והמקצועי) לא ישקעו במיזם שאינו מאוגד כחברה בע"מ. השקעה בחברה היא פרקטיקה פשוטה שמגדירה קשר ברור בין מידת ההשקעה הכספית, השווי של המיזם, לבין חלקו של המשקיע במיזם וזכויותיו השונות, וזאת בצורת מניות וסוג הזכויות המוצמד למניות המשקיע (כגון מניות בכורה). מניות הן נכס לכל דבר ומרבית המשקיעים יעדיפו נכס ברור בתמורה להשקעתם.

מעבר לכך, גם בהיבטים המהותיים  – משקיעים בוחנים בין היתר, בנוסף לשוק ולטכנולוגיה, גם את הפרמטרים שסקרנו מוקדם יותר: מי הצוות, מה מערך היחסים בין הצוות, מהו הסטטוס של הקניין הרוחני של המיזם, בבעלות מי הוא נמצא, מהן ההתחייבויות ההוניות של המיזם (cap table) ועוד. 

כאשר אתם יושבים מול משקיעים ומבקשים לשכנע אותם להשקיע כסף רב במיזם שלכם אתם נמצאים בסוג של Beauty contest – כל דבר מקרין על איך שאתם נראים, היראו הכי טוב שאתם יכולים.

ההתאגדות בצורת חברה בע"מ, ומתן תשומת לב וטיפול נכון במכלול ההשלכות, החובות והזכויות הרלוונטיות לכם ולמיזם מקרינה על הרצינות של היזמים, מוכיחה את הנכונות שלהם להשקיע בהיבטים החשובים של המיזם ולכן הוא צעד חשוב בהכנה למפגש המשמעותי עם משקיע.

חושבים לתת אופציות/מניות לעובדים שלכם?

סטארט-אפים רבים מבקשים לתגמול את העובדים שלהם גם בהענקת אופציות ולעיתים ישירות בהקצאת מניות. מדובר ברכיב תגמול הוני המגלם בו יתרונות רבים (הן כמכשיר לגיוס עובדים איכותיים, הן כגמול מתמשך לטווח ארוך הגורם לזהות אינטרסים של העובד עם הצלחת החברה והן בפן המיסויי). אולם בהתאם להוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה  – אחד מתנאי הסף של הוראות הסעיף הוא התאגדות המעביד כ'חברה'.

יתרונות מיסוי

אם כבר נגענו, לא ניתן להשלים את הדיון מבלי לגעת על קצה המזלג, מ-40 אלף רגל,  בענייני מיסוי. כל עוד לא התאגדתם כחברה, מיסוי הפעילות העסקית (מס הכנסה) הוא לפי שיעורי מס שולי אשר יכול להגיע לכ -50% (כולל מס ייסף) בהתאם למדרגות המס וגובה ההכנסה החייבת במס. לעומת זאת, חברות נהנות משיעורי מיסוי נמוכים יותר (כל עוד לא חולק דיבידנד אשר ממוסה בנפרד). בשנת 2017 שיעור מס החברות הוא 24% ובשנת 2018 אמור שיעור מס החברות לרדת ל-23%. בנוסף חברות, להבדיל מעוסקים, ככלל, אינן משלמות ביטוח לאומי על הכנסתן. כספים אשר לא חולקו כדיבידנד ונותרו בחברה, ככלל, אינם ממוסים ואלו יכולים לשמש את החברה להוצאותיה והשקעותיה השונות.

אלו הם הכללים העיקריים ולהן יש חריגים ולכן כל החלטה יש לבחון גם עם רואי החשבון או יועצי המס שלכם.

השורה התחתונה

אם כן, ראינו שפתיחת החברה אכן כרוכה בעלויות מסוימות והטיפול החשבונאי עבור חברה יקר במעט מאשר עוסק מורשה. אולם אנו סבורים שהיתרונות הגלומים בחברה עולים במידה משמעותית על החסרונות. סוף מעשה במחשבה תחילה.

משרד עורכי הדין אלי נדלר פריידין ושות' עוסק, בין היתר, דיני חברות ותאגידים, במשפט מסחרי, היי-טק והון סיכון, מימון חברות, מיזוגים ורכישות, שוק ההון וניירות ערך ולו ניסיון רב בליווי של חברות סטארט אפ ומיזמים עסקיים טכנולוגיים ואחרים. משרדנו מלווה משקיעים וקרנות המשקיעות בסטארט אפים וכן מלווה יזמים וסטארט אפים בשלבים שונים של הפעילות העסקית שלהם החל משלב הייזום וההקמה דרך ביסוס הפעילות העסקית ועד גיוסי הון ממקורות שונים. מוזמנים לבוא ולהתייעץ!

המחלקה המסחרית של משרד עורכי הדין אלי נדלר פריידין ושות' עוסקת, בין היתר, במשפט מסחרי, היי-טק סטארט-אפים והון סיכון, מימון חברות, מיזוגים ורכישות, שוק ההון וניירות ערך ולה ניסיון רב בליווי של חברות סטארט אפ ומיזמים עסקיים טכנולוגיים ואחרים. לפרטים נוספים ניתן לפנות לראש המחלקה עו"ד אבי נדלר.

יובהר כי האמר לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד ולא נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. לכן, אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

תודה לעו"ד ויועץ מס ירון אלי על הערותיו המועילות.

שיתוף עמוד:
דילוג לתוכן